השיטה: איך נקבע הסנטימנט של כל ידיעה

1. איסוף: מה המנוע קורא

המנוע קורא את העיתונות הכלכלית הישראלית מ-8 מקורות — אתרי החדשות הכלכליים הגדולים והמדורים הפיננסיים שלהם. הוא לא מייצר תוכן משלו ולא כותב כתבות: כל ידיעה בפיד מקושרת למקור שלה, ובעל הזכויות בטקסט הוא המפרסם. מה שהאתר הזה מוסיף הוא שכבה אחת מעל — קריאה של הידיעה, שיוך שלה לחברה נסחרת, והצבעה על מה שהיא אומרת.

לולאת הרענון פועלת עם רצפה של רבע שעה מול המפרסמים, והעמודים כאן מתעדכנים כל חמש דקות. כלומר: ידיעה שהתפרסמה עכשיו תופיע בפיד תוך דקות, לא תוך שעות.

2. שיוך: איזו חברה הידיעה מדברת עליה

זה השלב שבו רוב המערכות האוטומטיות נכשלות, ולכן הוא נמדד ולא מנוחש. שיוך של ידיעה לחברה נסחרת נעשה באחת משתי דרכים, ובשתיהן נשמרת הראיה עצמה:

• התאמת שם מלא — השם הרשום של החברה, או אחד הכינויים המוכרים שלה, מופיע בגוף הכתבה. זו התאמה נמדדת, לא הערכה.
• זיהוי על ידי מסווג — כשהחברה מוזכרת בעקיפין, מסווג מזהה אותה וחייב לצטט את המשפט שעליו הוא נשען. ציטוט שלא נמצא בטקסט פוסל את השיוך.

בשני המקרים השיוך מוצג באתר יחד עם הראיה שלו, כך שאפשר לבדוק אותו. חשוב לא פחות: ידיעה שאינה מדברת על חברה מסוימת — סקירת מאקרו, רקע ענפי, ידיעה גיאופוליטית — לא משויכת לאף חברה, ולא נדחפת לתוך אחת כדי למלא שורה בטבלה. בפועל חלק ניכר מהיממה מגיע בלי שיוך לחברה בכלל, והוא מוצג בפיד כפי שהוא.

3. הפאנל: שבעה מודלים, שבעה ספקים

כל שיוך עובר לפאנל של שבעה מודלי שפה משבעה ספקים שונים. לא שבע קריאות של אותו מודל, ולא שבעה מודלים של אותה חברה — שבעה בתים שונים, כדי ששגיאה אופיינית של ספק אחד לא תהפוך לעמדת הפאנל.

כל מודל מחזיר התפלגות ולא תווית: כמה משקל הוא נותן לחיובי, לניטרלי ולשלילי, ומשפט נימוק אחד. הנימוקים נשמרים ומוצגים — אפשר לפתוח כל קריאה בפיד ולראות מה כל מודל אמר בנפרד, כולל המודלים שחלקו על הרוב.

מודל שלא הצליח להשיב נשאר מושב ריק, ולא מוחלף. בממשק זה נראה כנקודה חלולה — הבחנה שהיא לא קוסמטית: "שישה מודלים הצביעו" ו"שבעה מודלים הצביעו" הם שני מצבים שונים של ראיות, והממוצע משוקלל לפי מספר הקולות שמאחוריו בדיוק מהסיבה הזו.

4. הכרעה: מתי נקבעת תווית

תווית — חיובי, ניטרלי או שלילי — נקבעת רק כשעמדה אחת עוברת סף של 60% מהמשקל המשוקלל של הפאנל, ורק כשהצביעו לפחות ארבעה מודלים. מתחת לכל אחד מהתנאים האלה לא נקבעת תווית.

5. מה שקורה כשאין הכרעה

זה החלק שמפריד בין האתר הזה לכל מד סנטימנט אחר, והוא גם החלק שהכי קל היה להשמיט: כשהפאנל לא מגיע להכרעה, כתוב שהוא לא הגיע. לא מוצגת תווית, לא נבחרת העמדה שקיבלה קצת יותר, ולא מעוגלים 57% ל"חיובי". במקום זה מוצגת ההתפלגות המלאה, מסומנת בהצללה ולא בצבע, ולצידה המילים "ללא הכרעה".

זה לא מקרה קצה נדיר. מתוך הקריאות המדורגות ב-30 הימים האחרונים, 28% נותרו ללא הכרעה — 143 קריאות שבהן שבעה מודלים קראו את אותו טקסט ולא הסכימו עליו. מערכת שמפרסמת תווית לכל ידיעה בהכרח ממציאה את התווית הזו באחד מכל 4 מקרים.

חוסר הכרעה הוא מידע, לא כשל. ידיעה שמפצלת פאנל של שבעה מודלים היא בדרך כלל ידיעה שבאמת אפשר לקרוא לשני הכיוונים — דוח עם שורה תחתונה חזקה ותחזית חלשה, עסקה שטובה למוכר ורעה לקונה. זה בדיוק מה שכדאי לדעת עליה.

מה השיטה הזו לא עושה

הגבולות חשובים לא פחות מהיכולות, וכולם כאן במפורש:

• זו לא המלצת השקעה. סנטימנט הוא מדידה של מה שכתוב בעיתונות, לא תחזית מחיר ולא ייעוץ. אין כאן דירוג "קנייה" או "מכירה", ולא במקרה.
• זו מדידה של הסיקור, לא של החברה. כשהפאנל מסמן ידיעה כשלילית, הוא אומר משהו על הידיעה — לא על הדוחות, לא על השווי ולא על ההנהלה.
• הכיסוי הוא מה שנכתב. חברה שלא נכתב עליה כלום בחלון הזמן לא תופיע. זה לא אומר שלא קרה בה כלום.
• אין אימות של המספרים שבתוך הכתבה. אם מפרסם טעה בנתון, המנוע קרא את הטעות. הוא מודד סנטימנט, לא עובדות.

אותם נתונים, ישירות

כל מה שמוצג באתר זמין גם דרך שרת ה-MCP — אותן קריאות, אותן הצבעות, אותם נימוקים, בלי מסך באמצע. זה נועד למי שרוצה להריץ את הניתוח שלו על הקורפוס במקום לקרוא את שלנו, וגם לפיד ה-RSS יש את הקריאות האחרונות.

שאלות ותשובות · כל החברות המסוקרות · סקטורים ונושאים